איך להפסיק את המחשבות המטרידות 

להפסיק את הדיאלוג הפנימי

לכולנו בתוך הקופסא יש קלטות, המון המון קלטות פנימיות שמריצות את עצמן שוב ושוב ושוב ללא הפסקה. תעשו תרגיל קטן ותנסו לשים לב במשך 2 דקות רצופות למחשבות שעוברות לכם בראש. אתם תראו שהדיאלוג הפנימי מורכב מהרבה משפטים כמו :"שכחתי את הכביסה במכונה", "מה לבשל לארוחת הצהריים", "אולי הייתי בכל זאת צריכה ללבוש את המכנס השחור ולא את הג'ינס", "היום בערב אני לא אראה חדשות" ,"ממחר דיאטה", "אני לא שוכחת איך שהוא העליב אותי אתמול" וכו'.. המשפטים הם מגוונים ביותר, כל אחד בהתאם לנטיותיו הוא.
לי אישית אין שום בעיה עם דיאלוג מסוג זה, דיאלוג זה הוא טבעי , נורמלי ולא מזיק אם כי בסופו של דבר די מתיש. מתיש לשמוע פטפוט פנימי עקר ותפל כל היום. זה כמו תחנת רדיו שמזמזמת בפטפוטים אינסופיים 24 שעות ביממה. אתם כבר לא שמים לב לזמזום של התחנה, אך ברגע שהיא מפסיקה אתם פתאום מבחינים כמה שקט עכשיו וכמה רעש היה לכם לפני כן. אנחנו כבר כל כך מורגלים לרעש הפנימי עד שאנחנו שוכחים שיש אופציה למעט שקט.
הדיאלוגים ההרסניים באמת הם לא הדיאלוגים היומיומיים הפשוטים והבנאליים, הדיאלוגים ההרסניים הם אלו שבסופו של דבר מאוד מאוד מסוכנים. הם מעוצבים בצורה כל כך מתוחכמת כך שהם למעשה יוצרים הסוואה מושלמת, נראה שהם בנויים כבר בתוך האישיות שלנו עד שקשה לנו להפריד את עצמנו מהם. אנחנו כבר בטוחים שהדיאלוגים הם אנחנו ואנחנו הם הדיאלוגים, בטוחים שהן סלע קיומנו וצור מחצבתנו.
הדיאלוגים הפנימיים האלה הם כמו וירוסים במחשב שמחבלים בתוכנה ולא מאפשרים לה להריץ את עצמה קדימה, אך מרוב תחכום הוירוס מסווה את עצמו לחלק מתוכנת ההפעלה של המחשב, כך שקשה מאוד לזהות אותו, לטפל בו ולנטרל אותו. אם בכל זאת נזהה אותו יהיה לא פשוט לטפל בו כי הוא כבר שלח שלוחות לכל התוכנות של המחשב.
לפעמים (או הרבה פעמים), הדיאלוגים האלה נשתלים במודע או שלא במודע ע"י אנשים משמעותיים לנו, המעצבים את חיינו מגיל אפס. או משפטים שחוזרים על עצמם בסגנון "תראה מה עשית, אתה לא שווה", זו יכולה להיות מילה מעליבה כגון :"טיפש או מטומטם", זו יכולה להיות העלבה מכוונת כגון "אם היית קצת יותר חכם לא היית עושה את זה", או "תראי איך את נראית - זוועה", או "ככה מתלבשים? את נראית כמו זונה / פח זבל / גועל נפש" וכו'...
המשפטים האלה מחלחלים לתוך דפוסי האופי של אותו אדם, נטמעים באישיות והופכים להיות חלק מהקלטת המנטלית המושמעת ע"י אותו אדם שוב ושוב. המשפטים האלה כאשר הם מגיעים למסה קריטית , מוטמעים באישיות עד שהם הופכים להיות חלק ממנו ומתורגמים בסופו של דבר לכל מיני צרות כגון : דימוי עצמי נמוך, נטייה להרס עצמי, התמכרויות לכל מיני חומרים (מתוך ניסיון להשתיק את הדיאלוג העקשן), נכות רגשית עד כדי יצירת "אוטיזם רגשי" וסגירת הרגש ע"מ לא לחוות שוב כאב. חוסר אמון בסיסי באנשים אחרים, אנורקסיה, עיסוק אובססיבי בצורה החיצונית כדי לחפות על "הבפנים הרקוב" ועוד הרבה צרות צרורות שמלוות את אותו אדם כל חייו ותוקעות אותו מבלי שאפילו הוא מבין למה.
מניסיון אישי - אני מציעה לכל אחד ואחת מכם - תבדקו את הדיאלוג הפנימי!!!
אנסה להמחיש את הדיאלוג הפנימי הזה. דמיינו סצנה מוכרת מסרטים מצוירים - הגיבור של הסרט המצויר רוצה לעשות משהו ולפתע צצים משני צידי ראשו שני מלאכים: אחד שטן ואחד מלאך טוב. המלאך הטוב מעודד את גיבורינו לעשות מעשה טוב, בעוד השטן לוחש לו באוזן השנייה:"בשביל מה לך, אל תעשה את זה, גם ככה תכשל, אף אחד לא יעזור לך, חבל על הזמן ועל המאמץ".
אותו הדבר בדיוק קורה בראש שלנו. בשנייה שצצה מחשבה חיובית ובונה, מיד "השטן הפנימי שלנו" מנסה לטרפד אותה ולנטרל אותה. לא חסרים לו תירוצים ופחדים להתבסס עליהם. כולנו מפחדים מכישלון, כולנו חוששים לעשות מעצמנו צחוק יחסית לאנשים אחרים. כולנו מפחדים איך נראה ואיך אנחנו נתפסים בעיני הסביבה ובדיוק על הפחדים האלה "השטן הפנימי" מבסס את המשפטים שלו. הוא לוקח את הפחדים שלנו ובונה עליהם טיעונים מאוד משכנעים למה כדאי לנו בעצם להישאר במקום או ללכת אחורה, כדי לא להתמודד וכדי לא להיכשל.
השאלה הגדולה היא "למי אנחנו בוחרים להקשיב"?
באמצעות השאלה הזאת אנחנו מפרידים את עצמנו מהדיאלוג ומבינים שלמעשה הדיאלוג הוא בסה"כ לא חלק מאיתנו. שנית, יש לנו את יכולת הבחירה למי להקשיב. יכולת הבחירה מאפשרת לנו לשלוט על התהליך והשליטה עצמה מאפשרת לנו אוטומטית להרגיש יותר טוב עם עצמנו. שלישית, יש לנו יכולת להקשיב. אנחנו יכולים להקשיב למלאך הטוב או לשטן הרע, הכל עניין של קשב ומיקוד.
אתן לכם דוגמא קטנטונת מחיי הפרטיים. כל פעם שעלתה במוחי המחשבה לבסס את העסק שלי, להגדיל את מספר הלקוחות ולהרוויח יותר כסף, תמיד צץ אותו שטן שהיה אומר :"מי בכלל ירצה לבוא אלייך? שאנשים ישלמו כסף כדי להנות מהטיפולים שלך? את צריכה לא לגבות מהם כסף כלל, כי הם בעצם עושים לך טובה שהם באים לטיפול. לא מגיע לך לקבל מטופלים כי את לא ראויה ולא שווה" ועוד כהנה וכהנה. (השטן הפנימי יכול להיות מאוד יצירתי).
בהתחלה באמת ובתמים האמנתי לשטן. פחדתי להציג את עצמי בגאווה, פחדתי לפרסם ופחדתי לשווק, פחדתי מה תגיד המשפחה והסביבה על העיסוק הלא קונוונציונלי שלי, אולי יגידו שאני משוגעת?! וכך דרכתי במקום.
לאחר עבודה רוחנית ממושכת (ולפעמים מאוד לא פשוטה) נפל לי האסימון שמה שתוקע את חיי מבחינה אישית , מבחינה מקצועית ומכל בחינה אחרת זה בעצם הדיאלוג הפנימי ההרסני הזה. כשאני רוצה להגדיל את העסק, אך למעשה אומרת לעצמי "לא מגיע לך" אז למעשה מה שתקף הוא ה"לא מגיע לך" וכך אני מדשדשת במקום.
כשזיהיתי את הדיאלוג הפנימי הזה יכולתי לבחור לא להקשיב לו ולהקשיב דווקא למלאך הטוב. בכל פעם שהגיעה מחשבה שאומרת "את לא ראויה", העמדתי מיד במקומה ובמודע מחשבה שאומרת "אני כן ראויה, מגיע לי לקבל, אני פתוחה לקבל את כל השפע שיש ליקום להציע לי". לאחר מספר ימים של ויכוח מודע עם השטן הפנימי, חברתי מעין "תפילה לצילה" שמורכבת ממשפטים חיוביים ומפרגנים על עצמי.
קראתי את התפילה הזאת 3 פעמים ביום והפלא ופלא באופן מיידי גדל מספר הלקוחות שלי. ברגע שהחזרתי לעצמי את הביטחון בעצמי, אנשים נמשכו אלי כמו מגנט ופנו אלי מיוזמתם לקבל טיפול. הם גם שילמו לי בשמחה ובפעם הראשונה בחיי הרגשתי שמגיע לי לקבל. גם שמתי לב שהדרך בה הצגתי את העסק שלי היתה מלאת בטחון וממגנטת וזו היתה תחושה נפלאה...!!!
לכל אחד מכם יש דיאלוג פנימי כזה, דיאלוג הרסני שמחבל ביכולות שלכם ולא מאפשר לכם להגשים להגשים את מלוא הפוטנציאל שלכם. יש לכם אפשרות להתמודד איתו. בחרו לזהות אותו. בחרו להקשיב למלאך הטוב, לחזק אותו ולהעמיד מחשבות חיוביות מודעות במקום המחשבות השליליות וההרסניות. יש לכם יכולת להפסיק את המעגל האינסופי והאכזרי הזה. יש לכם אפשרות לנטרל את כל "החיצים המורעלים" שנשלחו אליכם בילדות ע"י הורים, מורים, ומדריכים, אם במודע או שלא במודע, אם בכוונה ואם מתוך בורות או אפילו מכוונה טובה.
הוציאו את החיצים המורעלים האלו מלבכם, רפאו את הפצע, אפשרו לעצמכם להיות אתם, בטוחים בעצמכם, מאושרים, זורחים, חזקים ושלווים. אפשרו לעצמכם לקבל, הגשימו את הפוטנציאל ואת החלומות. זו המשימה שלכם, היא אפשרית ואתם יכולים לעשות זאת בדיוק כמו שאני עשיתי זאת.
רק בקשה קטנה לי אליכם: שימו לב שאתם לא יורים את החיצים המורעלים האלה בליבותיהם הרכים של ילדכם הצעירים, גם אם זה נאמר מתוך " כוונה טובה ולטובתם".
אני מאחלת לכם באהבה רבה מאוד שתעשו למען עצמכם עבודה ברוכה זו . אני מחזקת אתכם ומזכירה לכם שזה הזמן לרפא את עצמכם.